לפני שנה וחצי, היתה לי הזדמנות להשתתף באירוע הרכיבה, “גלגלים של תקווה”. 🚲
זו היתה רכיבה מדהימה, ביחד עם שני הבנים שלי.
רכיבה של 53 ק”מ, שלא היו לי קלים בכלל. 😯
בשלב מסויים, הבן הגדול, התקדם קדימה, בקצב מהיר יותר, עם חבר מקבוצת תריאטלון הילדים, וכבר לא ראיתי אותו עד לסוף הרכיבה.
אני רכבתי צמוד לבן האמצעי שלי.
ראיתי ילד, אז בן 12, שרוכב רכיבה ארוכה כזו, ופעם ראשונה בחייו.
הוא לא וויתר, נלחם והתמודד עם כל הקשיים: חוסר בטחון עקב כמות רוכבים רבה, עליות לא פשוטות, חום, משמעת תזונה ומים.
ראיתי אותו כל כך פתוח ומקבל בברכה את ההמלצות והטיפים, של שרגא שטרן, המאמן שלו, לגבי הרכיבה.
ראיתי ילד מדהים, עם דמיון מפותח מאוד, שכמעט ולא שיתפו אותו במשחקי כדור, ועם ביטחון עצמי יחסית נמוך.
בעצם, ראיתי, גם, את “ניר הילד”…
ופתאום ברכיבה… ראיתי אותו “מזדקף מבפנים”.
ראיתי שהוא הבין שהגיע להישג מדהים, המשיך למרות הקשיים, לא וויתר ולא עצר להליכה.
שני הבנים סיימו עם חיוך, ומאז המשכנו להתאמן לאתגר שהיה הבא שלנו, טריאתלון אכזיב. 😀
אבל התובנה הגדולה, שירדה לי באותו יום, היתה כששמעתי את סרטון המוטיבציה הזה:
הבנתי והרגשתי באמת!!
שאין דבר, שאנו לא יכולים להשיג, אם אנו באמת רוצים בו ומוכנים לשלם את המחיר.
אנחנו יכולים הרבה יותר!!!!
המגבלות היחידות הן אלו שאנו שמים לעצמנו.
מקווה שתרמתי ערך 🙏
Komentarze