במהלך התהליך הבנתי שיש לי מספר אתגרים בניהול זמן:
1. כמות המידע שאני חשוף אליה גדולה ומגיעה מעולמות שונים, כגון: מסנג’ר, וואטס אפ, רשתות חברתיות, מיילים ארגוניים ופרטיים ועוד..
2. כמות המטלות שיש לי גבוהה מאוד: עבודה עצמית, ניהול הצוות, פיתוח אזורי, מטלות בניהול הבית, מטלות מול כל ילד ועוד..
3. קצב העבודה הנדרש ממני: מהיר, אין הפרדה בין הבית לעבודה, נדרשת עשיית דברים אחד תוך כדי השני.
4. ציפייה הדדית: שלי- לעשות דברים שמקדמים אותי למטרותי, וממני – לבצע את הדברים השונים.
5. אני נמצא במצב של זמינות יתר: ניתן לעשות הכל ומכל מקום, יש הרבה הפרעות טורדניות, שלוקחות תשומת לב מהדברים החשובים.
נחשפתי לרשימה גדולה של “שודדי זמן” חיצוניים ופנימיים. והבנתי מי הם הגדולים בחיי:
החיצוניים – אימיילים, ישיבות שמתארכות, מטלות שונות בבית מול הילדים. הפנימיים – חוסר ארגון וקדימויות, חוסר מיקוד, חוסר האצלת סמכויות בבית ובעבודה, העדר כיוון אישי, חוסר הקשבה ומיקוד.
זיהיתי את “שותי האנרגיה” שלי: שיתופי פעולה לא אפקטיביים, גורמים מסוימים באירגון, לקוחות ויועצים מסוימים, בני המשפחה המורחבת והמצומצמת שלי במצבים שונים.
“גנבי החלומות” (סביבה ותפיסה מעכבות) שלי הם: חיצוניים – סקפטיות, חוסר החלטה וחוסר רתימה, ביקורתיות ולפעמים גם שליליות מהסביבה. פנימיים – פחדים, כגון, אולי אני לא מספיק טוב, פחד מאיבוד כסף פעם נוספת.
הבנתי מהן הפעילויות החשובות, באמת, בעבודתי ובחיי מעבר לעבודה, עד כמה אני שבע רצון מהזמן שאני משקיע בהן, ועד כמה חשוב שאני אקדם אותן:
בעבודתי: פגישות עם לקוחות, קידום לקוחות בתהליך, ניהול ומיקוד הצוות.
בחיי מעבר לעבודה: זמן לפיתוח עצמי, זמן עם אשתי, זמן עם הילדים.
סיגלתי לעצמי תפיסה ותובנות שונות לגבי זמן:
מידע רב שמגיע אלי, הוא לא רלוונטי וגוזל זמן.
מה אני עושה במהלך הזמן – יקבע לאן אני אגיע.
חשוב שאשים לב למה שחשוב מול מה שדחוף – יש הבדל גדול, החשוב מגיע ממה שחשוב לי..
אני לא שולט בזמן, אבל אני קובע, אחראי ושולט על חיי ומה אני רוצה ועושה בזמן. אין מקום לשניה אחת של זמן שיעמום, כל שניה יקרה. לא להתנהג לכל דבר באותה צורה בחיים.
להכניס את מה שחשוב לי, לחיי, ולפנות לכך זמן.
שודד האנרגיה והזמן הגדול ביותר בחיים הוא היעדר כיוון. (זיג זיגלר)
זמן יותר יקר מכסף. אפשר להשיג כסף נוסף, אבל לא ניתן לקבל עוד זמן (ג’ים רון)
אנו בוחרים באיזה הוויה להיות.
חשוב למצוא דרך לגרום לזמן לעבוד עבורנו.
ביום יום כולנו עושים הרבה דברים ועובדים קשה, אבל לאו דווקא, על דברים שקשורים למטרות ויעדים שלנו.
הזמן על פני האדמה הוא החיים שלנו ואנו אחראים עליהם.
המטרה היא לשלוט במצבנו, לנהל את עצמנו אנשים ואירועים.
קיבלתי גם מספר החלטות בנושא ניהול זמן:
1. לעסוק פחות בדברים ה”חשובים ודחופים”, כגון שודדי זמן ורעשים שונים, לדחות אותם, להתעלם מהם ולתת למישהו אחר לעשות אותם.
את הזמן שהתפנה, להשקיע בדברים “החשובים לי ולא דחופים”, כגון פעילויות פנאי, השקעה, למידה וספורט.
כתוצאה מכך המתח והלחץ ירדו, ויכולתי לעשות יותר. וגם לא הייתי צריך את הדברים “שלא חשובים ולא דחופים” מכיון שהשקעתי את הזמן בדברים שחוסכים את השאר.
2. להיפטר משודדי זמן, כגון: חוסר ארגון וקדימויות, חוסר מיקוד, חוסר האצלת סמכויות (בעיקר במשימות הבית), אנשים וסביבה שאינם מתאימים בתפקוד ובערכים שלהם, לא להתייחס לגונבי החלומות (בעבודה ובבית).
3. לעשות תכנון זמן חודשי, שבועי יומי, לתת חשיבות ל”אבנים הגדולות” ביומן ולהיצמד לתכנון זמן זה.
נחשפתי לסרטון המטלטל “אבא כמה אתה מרוויח?”:
התובנה העיקרית שלי ממנו היא שהילדים שלי צריכים את הזמן שלי יותר מהכסף שלי.
Comments